פיטורין בטרם יציאה לגימלאות

מבחינה חוקית, אין מניעה או איסור לפטר עובד בסמוך לגיל פרישה. אעפ"י כן חל איסור בחוק לפטר עובדת מחמת גילו בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה , בדומה לאיסור לפטר נשים בהיריון או עובדים היוצאים למילואים.

המחלוקת מתעוררת לרוב כאשר העובד מועסק בחוזה עבודה אישי בו אין התחייסות כלל לאופן פיטוריו של העובד, בניגוד להסכמים קיבוציים המיטיבים ע העובד ומערמים קשיים בפיטורי העובד כגון קבלת אישור לפיטורים מועד העובדים , עריכת שימוע וכד'.

 נטל ההוכחה במקרה זה רובץ לפתחו של המעביד שכן עפ"י חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קיים קושי ממשי להוכיח אפלייה. במקרה של תביעה לביה"ד לעבודה, על המעביד יהיה לוכיח כי העטבד פוטר משיקולים אובייקטיבים, ולא מחמת גילו.

הרמת נטל ההוכחה ע"י המעביד אינה משימה פשוטה ובמקרים רבים פסק ביה"ד כנגד מעסיקים שפיטרו עובדים לפני גיל פרישה על רק אפלייה וקבע כי המעיק משליך את העובדים לעת זיקנתם.

משכך המצב, עובדים רבים אינם סומכים על המעסיקים ומכינים מראש מכתבי תודה והמלצות שאספו במהלך השנים ויוכיחו כי הם עדו בנאמנות אצל המעביד.

הכלי בו משתמש המעסיק הוא "עבירות משמעת" לכאורה שהיו לעובד כדי להראות כי אינו מתפקד כראוי.

ההמלצה היא להתייעץ עם עו"ד הבקיא בדיני עבודה . כו כן מומלץ להגיע עם העובד להסכמה בנוגע לפרישה מוקדמת במסגרתה יקבל העובד פיצויים בשל פרישתו המוקדמת. ניתן אף להעביר את העובד לתפיד אחר , ההולם את כישוריו ובכך להמנע מפיטורין.