פיצויי פיטורין

           (ב)  התפטר עובד עונתי לאחר שעבד לפחות שלוש עונות רצופות באותו מקום עבודה מחמת שלא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום עבודה – רואים אותו כאילו פוטר.

גם העברת עובד לסניף אחר של החברה המרוחק למעלה מ-40 ק"מ ייחשב הרעת תנאים. לעיתים אף מרחק נמוך מ-40 ק"מ ייחשב הרעת תנאים במידה ומקום העבודה אינו נגיש ולא ניתן להיע אליו בחבורה ציבורית, דבר המאריך את מקום ההגעה למקם העבודה משמעותית.

• עם סיום העסקתו של העובד (ובהנחה שהעובד זכאי לפיצויי פיטורים) חייב המעסיק לשלם לעובד את החלק היחסי מפיצויי הפיטורים שאותו לא הפריש לביטוח הפנסיוני (השלמה ל-⅓8 אחוזים מהשכר החודשי עבור כל חודש עבודה) וכן את מלוא פיצויי הפיטורים עבור התקופות שבהן לא הפריש כלל פיצויים לביטוח הפנסיוני.

כל הפיצויים שהמעסיק משלם בפועל לעובד יחושבו על בסיס שכרו האחרון של העובד (מלבד מקרים שבהם שכרו של העובד ירד או שחלו שינויים בהיקפי המשרה).

• סעיף 14 לחוק קובע כי הפרשות המעסיק לקופת תגמולים, לקרן פנסיה, ביטוח מנהלים וכד', יוכלו להוות תחליף לפיצויי הפיטורים שעליו לשלם, אם נקבע כך בהסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד, או שניתן לכך אישור משר הכלכלה (ההפרשות יהוו תחליף למלוא סכום הפיצויים רק בתנאי שהמעסיק הפריש את מלוא פיצויי הפיטורים– 8.33% מדי חודש).
• החלתו של ההסדר על-פי סעיף 14 מזכה את העובד בכספי הפיצויים שנצברו בקופה גם במקרה שהתפטר, ללא קשר לנסיבות (למעט במקרים של שלילת פיצויים בעקבות מעשים חמורים של העובד) ואף אם לא השלים שנת עבודה מלאה.

ההסדר פוטר את המעסיק מהשלמת פיצויים רטרואקטיביים בגין תוספות שכר שהיו במהלך תקופת העבודה.