מערכת ההוצאה לפועל
לשכות ההוצאה לפועל הפזורות ברחבי הארץ משמשות כזרוע הביצועית של בתי המשפט.
מערכת ההוצאה לפועל פועלת עפ"י חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967 באמצעותו ניתן לאכוף פסקי דין, לרבות פס"ד מזונות, להגיש שטרות לביצוע , משכנתאות וכן החלטות שניתנו ע"י גופים שונים ותביעות בסכום קצוב בסכום של 75,000 ₪ (החל מיום 13.10.15).
תיק הוצאה לפועל נפתח בבקשת זוכה לבצע שטרות / פס"ד נגד החייב. אמצעי האכיפה בלשכות ההוצאה לפועל ננקטים לרוב עפ"י בקשת זוכה ומתן אישור לכך ע"י רשם ההוצאה לפועל או מנהל לשכת ההוצאה לפועל שהינם הגורם המוסמך לדון בבקשות וליתן החלטות תוך שקילת כלל השיקולים המובאים לפניהם ואיזון האינטרסים של הזוכה מול החייב.
החייב, יכול להגיב לבקשות השונות וכן לבקש להשהות הליכים בטענה כי פרע את חובו "טענת פרעתי" , או להגיש התנגדות לתיק שנפתח נגדו.
במהלך השנים הוכנסו תיקונים בחוק ההוצאה לפועל על מנת ליתן לזוכה כלי אכיפה יעילים שפגיעתם בזכויות היסוד של החייב מינמאליות ככל שניתן. תיקון 29 לחוק הינו דוגמא מובהקת לכך שמאפשר לזוכה נגידות למאגרי מידע והטלת הגבלות על החייב ( הגבלה מלהחזיק רישיון נהיגה, עיקול צד ג' וכו) במקום שימוש במאסר שהיה נהוג עד לתיקון זה. כיום השימוש בפקודת המאסר הינו מצומצם לתיקי מזונות בלבד.
בחודש יולי 2015 אישרה הכנסת את התיקון לחוק ההוצאה לפועל (מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים) (הוראת שעה), התשע"ה – 2014 שנכנס לתוקף ביום 6.9.15.
על פי התיקון לחוק, יוכל הרשם לתת הפטר לחייב שהיה חייב מוגבל באמצעים במשך ארבע השנים האחרונות טרם הגשת בקשת ההפטר, לפחות; סך חובותיו, הן בהוצאה לפועל והן מחוץ להוצאה לפועל, לרבות חובות שאינם ברי-הפטר, עומד על 800,000 שקלים חדשים או פחות; אין לו נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, למימוש או למכירה למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה; והוא עמד בצו התשלומים שקבע לו הרשם, בשלוש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר; אין בקשת פשיטת רגל שתלויה ועומדת לגבי החייב ולא מתנהל נגדו הליך או לא הוכרע לגביו במסגרת הליך שהתנהל בעניינו.
